בין השמשות – כמשל לזמן של שינויים בתודעה

דב אלבויים  ראיין את יהודה משי זהב בתוכניתו: בין השמשות. הופתעתי מהאופן שבו דב הציג את יהודה משי זהב יו"ר זק"א. כאדם חרדי "שחצה את הקווים".

בדרך כלל אנחנו מכירים את האנשים באמצעות הקיטלוג: "אה חרדי.." מייד מכניסים למשבצת, עם הדעות הקדומות, וכבר ברור לנו במי מדובר.

כמו שהופתעתי  גם התרגשתי  מהאדם שהכרתי במהלך הראיון. אדם בעל שיעור קומה, רגישות עליונה לכבודו  של האדם באשר הוא אדם, בעל מוסר גבוה, אחריות אישית ואיכפתיות חברתית, יוזם, כרזימתי, , חלוץ במחשבה, אמיץ – והוא חרדי.

הראיון ריתק אותי  מפני שבמהלך למדתי להכיר את יהודה  האדם. כן הופעתו חרדית, גר בשכונה חרדית, נוהג על פי מנהגי היהדות החרדית, כיוון שהוא יהודי שומר מצוות אדוק. ועם זאת  מקבל את האחר ( החילוני ) ומכבד את המקום שלו.

נכון שהוא גדל בנטורי קרתא – והתחנך ברוח קיצונית להחרים את הציונות, ואף להתנגד לעצם קיומה של המדינה, בהפגנות  והתרסות כנגדה. כיוון שהילדים ובני הנוער התחנכו שיש רק אחת  אמת נכונה וזו דרכם של נטורי קרתא וזו הייתה דרכו.

עד שיום אחד ראה את המציאות טופחת על הפנים – בפיגוע המוני שבו מחבלים פגעו באוטובוס שהדרדר לתהום עם הרוגים ופצועים רבים.

שם הוא פגש את אחיו היהודים (החילונים). שם  הוא נפגש עם המציאות שהוסתרה ממנו,  שם הוא קלט שהוא צריך לעשות מעשה.

הוא הרחיב את פעילותו בזק"א גם עבור "החילונים" ובשל המציאות הכואבת שאנחנו חיים בה, ראה  מאות ואלפי מקרי מוות כשנזעק למקומות האירוע כדי לעשות את המצווה של  הטיפול  במת…. אבל יותר מכך כדי לסעוד את מעגל הקרובים להדריך, לנחם ולהיות שם בשבילם.

שני בניו  התגייסו  לצנחנים וגולני. " כי צריך לתרום את חלקם למדינה".

נכון שהוא "משך אש" מכיוון בני העדה.  והיה חרם  ונידוי  כלפיו.  אבל יהודה מאמין בדרכו ,

ומסנגר : כן יש היום התעוררות בקרב בני העדה ומנהיגיה. יש הכרה שצריך לשנות כיוון. מעטים קיצוניים מייצרים תדמית שלילית מאוד לעדה, אבל יש התפכחות.  בסופו של דבר כולנו בני אב אחד, שמחוברים למורשת של הערך ואהבת לרעך….וחייבים להיות מחוברים , כי בלי זה אין לנו סיכוי לשרוד כאן. מורשת חז"ל חינכה אותנו  שדרך ארץ קדמה לתורה. ודרך ארץ היא ההיגיון האנושי והכבוד לזולת וההתנדבות למען חברה בריאה ומחוברת